עבור עשרות אלפי ישראלים, דרכון אוסטרי הוא לא רק מסמך המעניק חופש תנועה, עבודה ולימודים בכל רחבי האיחוד האירופי, אלא בראש ובראשונה סגירת מעגל היסטורית. בעקבות תיקוני חקיקה דרמטיים שנכנסו לתוקף בשנת 2020, הורחב מעגל הזכאים לאזרחות אוסטרית באופן משמעותי, והוא כולל כיום גם צאצאי נרדפים שלא היו אזרחים אוסטריים בפועל.

אם אתם צאצאים למי שנאלץ לברוח מאוסטריה בשל רדיפות הנאצים, זהו הזמן לבחון את זכאותכם לדרכון אוסטרי לצאצאי ניצולי שואה, ללא צורך בויתור על האזרחות הישראלית וללא דרישה לידיעת השפה או מגורים.

מה החוק האוסטרי מאפשר כיום

חוק האזרחות האוסטרי עבר תיקון מרחיק לכת (סעיף 58c), שנועד להכיר בזכותם של הצאצאים לרכוש מחדש את האזרחות שנשללה או נמנעה מהוריהם וסביהם עקב הרדיפות הנאציות.

הבשורה הגדולה ביותר בתיקון זה היא הרחבת הגדרת "הנרדפים" והביטול של הדרישה ש"המוריש" יהיה בעל אזרחות אוסטרית רשמית.

• הרחבת תקופת הרדיפה: החוק מכיר במי שנאלץ לעזוב את אוסטריה בין 30 בינואר 1933 ועד 15 במאי 1955 (בניגוד למדינות אחרות, שעצרו ב-1945).
• הכרה בתושבים: ניתן להגיש בקשה על בסיס קרוב משפחה שהיה תושב אוסטריה בלבד, ולא רק אזרח, בתנאי שהתגורר בשטחה ועזב עקב הרדיפה.
• אזרחות כפולה: צאצאי נרדפים זכאים לרכוש את האזרחות האוסטרית מבלי לוותר על האזרחות הישראלית או כל אזרחות אחרת שברשותם. זוהי הקלה משמעותית המעניקה ודאות משפטית גבוהה.
• ביטול מגבלת דורות: הזכאות עוברת ללא הגבלת דורות, ילדים, נכדים ונינים של הנרדף המקורי יכולים להגיש את הבקשה.

 למידע נוסף ומעמיק על תנאי הזכאות הכלליים ויתרונות הדרכון, בקרו בעמוד הראשי שלנו על אזרחות אוסטרית.

מי נחשב צאצא זכאי

הזכאות לדרכון אוסטרי לצאצאי ניצולי שואה נבחנת על פי הקשר המשפחתי לאדם שברח מאוסטריה. על מנת לעמוד בקריטריונים, על קרוב המשפחה (המוריש) לעמוד באחד מהתנאים הבאים:

1. היה אזרח אוסטרי ועזב את אוסטריה עקב רדיפת המשטר הנאצי.
2. היה תושב קבע (אך חסר אזרחות) באוסטריה, והתגורר בה בין השנים 1933 ל-1945, ועזב אותה עד 1955 עקב רדיפת הנאצים.
3. היה אזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר, התגורר בשטח אוסטריה המודרנית ועזב עקב הרדיפות.
4. היה קורבן לרדיפות, כגון מי ששהה במחנות, גטאות או במסתור, או סבל מאפליה ורדיפה אחרת מטעם המשטר.

שימו לב: בני זוג של צאצאי נרדפים אינם מקבלים אזרחות אוטומטית דרך נישואין במסלול זה. הזכות עוברת אך ורק בקו ישר (ילדים, נכדים, נינים).

שלבים בתהליך ההגשה

תהליך קבלת דרכון אוסטרי לצאצאי שואה הוא פורמלי ובירוקרטי, ומורכב ממספר שלבים עיקריים הדורשים סדר ודיוק:

1. בדיקת זכאות ראשונית: איסוף המידע המשפחתי והתיעוד ההיסטורי של קרוב המשפחה המקורי (שמות, תאריכי לידה/פטירה, מקומות מגורים באוסטריה).
2. איתור מסמכים ארכיוניים: זהו השלב הקריטי. יש לאתר מסמכים רשמיים המוכיחים את העזיבה עקב רדיפה ואת הזיקה של המוריש לאוסטריה. התיעוד לרוב נמצא בארכיונים בווינה או בערים שונות באוסטריה.
3. הכנת תיק הבקשה: תרגום ואימות של כל המסמכים הרלוונטיים, כולל תעודות לידה, נישואין, ותעודות המקשרות בין הצאצא למוריש.
4. מילוי טופס ההצהרה (Declaration): טופס זה חייב להיות ממולא בגרמנית ומוגש באופן רשמי לשגרירות אוסטריה בישראל (או לרשות הרלוונטית באוסטריה).
5. הגשת התיק: הגשת המסמכים המלאים והחתומים לשלטונות האוסטריים.
6. קבלת תעודת האזרחות (Bescheid): לאחר אישור הבקשה, מונפקת תעודה המאשרת את האזרחות.
7. הוצאת הדרכון: קביעת תור בשגרירות או בקונסוליה להנפקת הדרכון האוסטרי עצמו.

משך הטיפול בבקשות דרך מסלול זה נע לרוב בין שנה וחצי לשנתיים, תלוי בעומס ובמהירות איתור המסמכים בארכיונים.

טעויות נפוצות בתהליך

תהליך הגשת בקשה לאזרחות אוסטרית לצאצאי ניצולי שואה הוא רגיש, וטעות אחת קטנה עלולה לעכב את האישור או לגרום לדחייה:

• הוכחת הקשר לרדיפה: רבים מניחים שהזכאות אוטומטית, אך יש להוכיח כי העזיבה התרחשה עקב הרדיפה. איסוף מסמכים המוכיחים בריחה או סבל הוא קריטי.
• הגשת מסמכים חסרים או לא מתורגמים: כל מסמך חייב להיות מאומת כחוק (אפוסטיל/נוטריוני) ומתורגם על ידי מתרגם מוסמך לגרמנית.
• שימוש בשמות שגויים: יש לוודא התאמה מלאה בין שמות קרובי המשפחה במסמכים הישראליים, לבין שמותיהם כפי שהופיעו במסמכים האוסטריים. במקרים של שינוי שם, יש לצרף הוכחות רשמיות לשינוי.
• פנייה למסלול הלא נכון: ניסיון להגיש בקשה במסלול רגיל (ולא במסלול הפיצוי לצאצאי נרדפים) עלול לחייב את המבקש לוותר על אזרחותו הישראלית – דבר שאוסטריה פטרה ממנו במסלול זה.

איך עו”ד ניר לנקר מלווה אתכם שלב אחרי שלב

עו"ד ניר לנקר מתמחה בהשבת אזרחויות אירופאיות וליווי צאצאי ניצולי שואה בהליך המורכב של קבלת דרכון אוסטרי. הליווי המקצועי שלנו כולל:

• בדיקת זכאות מעמיקה: ניתוח התיעוד המשפחתי וההיסטורי, ואיתור העילה המשפטית המדויקת ביותר.
• עבודה מול ארכיונים: איתור התיעוד הקריטי בארכיונים האוסטריים באמצעות משרדינו המקומיים.
• הכנת תיק מלא: טיפול בתרגום, אימות נוטריוני והכנת כל המסמכים לפי דרישות הרשויות האוסטריות.
• הגשה וטיפול בירוקרטי: הגשת הבקשה ישירות לרשויות המטפלות בבקשות לצאצאי נרדפים, וטיפול בפניות הבהרה עד לקבלת תעודת האזרחות.

בדוק זכאותך עכשיו עם עו"ד ניר לנקר, צרו קשר עוד היום לבדיקת זכאות לדרכון אוסטרי לצאצאי שואה ותחילת התהליך.

הפוסט דרכון אוסטרי לצאצאי ניצולי שואה: מדריך זכאות מלא הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד לנקר & ירדני.

לפני שצוללים להשוואה, אנו ממליצים לבדוק את היתרונות המלאים של דרכון גרמני  והאם הוא מתאים לך.

רקע היסטורי ומשפטי

הבסיס לחוקי השבת האזרחות בשתי המדינות נובע מרצונן לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם למי שנאלץ לברוח מהרדיפות הנאציות.

• גרמניה (סעיף 116 לחוק היסוד וסעיף 15 לחוק האזרחות): התיקונים העדכניים הרחיבו מאוד את מעגל הזכאים, וביטלו אפליה מגדרית ובין-דורית. הזכאות מתייחסת לצאצאי אזרחי גרמניה או תושבי קבע יהודים שנרדפו ונאלצו לעזוב את המדינה בין 30 בינואר 1933 ל-8 במאי 1945.
• אוסטריה (סעיף 58c לחוק האזרחות): חוק התיקון משנת 2020 הרחיב את הזכאות לצאצאי מי שהיו אזרחים או אפילו רק תושבים באוסטריה בתקופת הרדיפה, והגדיר תקופת זכאות ארוכה יותר  בין 30 בינואר 1933 עד 15 במאי 1955.

היכולת להכיר גם במי שהיו רק תושבים ולא בהכרח אזרחים מקוריים, מעניקה לאזרחות אוסטרית [קישור פנימי: אזרחות אוסטרית] יתרון במקרים מסוימים, במיוחד עבור צאצאי יהודים שהגיעו לאוסטריה ממדינות האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.

זכאות לישראלים וצאצאי יהודים

הזכאות המרכזית עבור ישראלים נובעת מהקשר המשפחתי לניצולי וקורבנות השואה. אף על פי ששני החוקים בוטלו דרישות כמו ידיעת שפה או מגורים, ישנם הבדלים קריטיים:

יתרונות וחסרונות בכל מדינה

במהותן, ההטבות האזרחיות כמעט זהות. ההבדלים המרכזיים נוגעים בעיקר להליך הבירוקרטי והיחס לאזרחות כפולה.

אזרחות כפולה – האם אפשרית?

אחד השיקולים המרכזיים בבחירת אזרחות כפולה גרמנית ואוסטרית הוא המעמד החוקי של שמירת הדרכון הישראלי.

• אוסטריה: החוק האוסטרי מכיר באופן מפורש בזכותם של צאצאי נרדפים לשמר את אזרחותם הקיימת (הישראלית במקרה זה). המשמעות היא שהתהליך להכרה באזרחות כפולה הוא קל ומהיר יותר באופן מובהק.
• גרמניה: אף שהיא מאפשרת שמירה על האזרחות הישראלית לצאצאי נרדפים (במסלול פיצוי), ההליך עלול להיות מורכב יותר מבחינה בירוקרטית. חשוב לוודא כי הבקשה מוגשת תחת הסעיף הנכון שמבטיח אי-שלילת האזרחות הישראלית.

הן אוסטריה והן גרמניה מאפשרות זאת במקרה של השבת אזרחות על רקע רדיפת הנאצים, אך אוסטריה מציעה ודאות גבוהה יותר בתהליך זה.

סיכום: למי כדאי לבחור בכל מסלול?

ההחלטה אם דרכון אוסטרי או גרמני עדיף לך תלויה בעיקר בפרטים המשפחתיים הספציפיים ובסדרי העדיפויות שלך.

1. בחר בדרכון אוסטרי אם:
   • אתה צאצא למי שהיה רק תושב באוסטריה (במיוחד בוגר האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר) ולא אזרח רשמי.
   • אתה מעוניין בהליך מהיר יחסית (במידה והמסמכים ברורים).
   • השאיפה העיקרית היא אזרחות כפולה וודאית ללא סיבוכים.
   • קרוב המשפחה נמלט בתקופה שבין סיום המלחמה (1945) ועד 1955.
2. בחר בדרכון גרמני אם:
   • הזכאות המשפחתית שלך היא למי שהיה בוודאות אזרח גרמני או תושב גרמניה בגבולותיה הישנים.
   • קרוב המשפחה עזב לפני 1945.
   • אתה מעדיף קשר למדינה שהיא הכלכלה המובילה של האיחוד האירופי (אם כי ההטבות האזרחיות כמעט זהות).

בשורה התחתונה, שניהם דרכונים מצוינים המעניקים את אותן זכויות מהותיות באיחוד האירופי. ההבדל הוא לרוב בירוקרטי והיסטורי-משפטי. עורך דין מומחה יוכל לבחון את התיעוד המשפחתי שלך ולזהות בוודאות את המסלול המהיר והבטוח ביותר עבורך.

בדוק זכאותך עכשיו עם עו"ד ניר לנקר, לניתוח מעמיק של התיק המשפחתי ובחירת המסלול האופטימלי עבורך, גרמני או אוסטרי.

הפוסט הבדלים בין אזרחות גרמנית לאוסטרית: מה עדיף לך? הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד לנקר & ירדני.